מקברט בפטרבורג לסלון בתל אביב: קיצור תולדות המופע

כשרקדנית נכנסת לסלון בפתח תקווה עם כפפות אופרה וכובע צילינדר, היא לא ממציאה שום דבר. היא ממשיכה מסורת בת יותר ממאה וחמישים שנה, עם תחנות בלונדון, בניו יורק, בפריז, בברלין ובמוסקבה.

הבורלסק: צחוק לפני הכול

המילה "בורלסק" באה מהאיטלקית burla, לעג. בתחילת דרכו, באנגליה של אמצע המאה ה-19, הבורלסק היה תיאטרון סאטירי שלעג לאופרה, לבלט ולמעמד הגבוה. הוא כלל שירים, בדיחות ותלבושות שנחשבו אז נועזות.

ב-1868 הגיעה לניו יורק להקה בריטית בהובלת לידיה תומפסון, והפכה את הבורלסק לתופעה אמריקאית. בעשורים הבאים הדגש עבר בהדרגה מהסאטירה לגוף. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים הופיעה המילה striptease, והבורלסק הפך למופע שבו ההקנטה היא העיקר.

הרעיון המרכזי לא השתנה מאז: המתח חשוב יותר מהחשיפה. מי שממהרת מפסידה את הקהל.

הקברט: פריז וברלין

במקביל צמחה באירופה תרבות הקברט. ב-1889 נפתח בפריז המולן רוז׳, ולצידו עשרות מועדונים שבהם התערבבו מחול, שירה, הומור וחושניות. ברלין של שנות העשרים, עיר שבה כמעט הכול הותר, הפכה לבירת הקברט. המופעים שם היו פוליטיים, פרובוקטיביים ואמנותיים מאוד.

רוסיה: מהמרתף הספרותי ועד מועדון הלילה

גם לרוסיה היה קברט. ב-1908 נפתח במוסקבה "העטלף" (Летучая мышь), ושלוש שנים אחר כך נפתח בפטרבורג "הכלב המשוטט" (Бродячая собака). אלה היו קברטים ספרותיים, מקומות מפגש של משוררים, שחקנים ואמנים, הרחק מהבורלסק האמריקאי. אחרי המהפכה תרבות הלילה הזו כמעט נעלמה לשבעים שנה.

היא חזרה בשנות התשעים בעוצמה. מוסקבה ופטרבורג אחרי פירוק ברית המועצות הפכו לבירות של חיי לילה: מועדונים מפוארים, מופעי במה מושקעים וסטנדרט של רקדניות עם רקע בבלט, בהתעמלות אמנותית ובמחול. מרבית הרקדניות בסצנה הזו לא היו "חשפניות" במובן האמריקאי. הן היו רקדניות במה שהמופע שלהן כלל גם חשפנות.

ישראל: המופע הפרטי

גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הביא לישראל גם את התרבות הזו. רקדניות עם הכשרה מקצועית במחול, ולפעמים עם ניסיון ממועדונים במוסקבה, בקייב או בריגה, מצאו כאן קהל חדש. אבל הפורמט השתנה: במקום מועדון גדול, מופע פרטי, בסלון, בווילה או בצימר.

הפורמט הזה הוא ישראלי מאוד. הוא אינטימי, משפחתי במובן מסוים (החבורה, החתן, הסבב של כולם סביב הכיסא), ומבוסס על אינטראקציה יותר מאשר על במה.

מה נשאר מהמסורת

• ההקנטה: הכפפה שיורדת לאט, המבט שמחכה. אם תסתכלו על מופע הקברט שלנו, תראו בדיוק את זה.
• ההומור: ירושה ישירה מהבורלסק המקורי.
• הטכניקה: הבלט וההתעמלות של בתי הספר הרוסיים. ראו את אלינה ואת טטיאנה.
• הבמה: גם בסלון. תאורה, מוזיקה, כניסה ויציאה.

ומה ג׳וני לוקח מזה

האסתטיקה של מועדון לילה מוסקבאי והרקדניות עם הרקע המקצועי, כל אלה מגיעים מהמקום הזה. המופע הוא לא "עוד חשפנית". הוא המשך של מסורת במה ארוכה, בגרסה שמתאימה לסלון שלכם.